מדרש על שמואל א 12:3: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

וכן אתה מוצא ביהושע, שלא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה, שנא' (יהושע כד) אם רע בעיניכם לעבוד ה' בחרו לכם היום את מי תעבדו, אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם ואם את אלהי הנכר אשר יושבים בארצם, ויענו כל העם אל יהושע לא כי ה' נעבוד. וכן אתה מוצא בשמואל, שלא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה, שנאמר (שמואל א יב) הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו, ויאמרו לא... ויאמר אליהם עד ה' בכם היום ויאמר עד.

שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ הַשּׁוֹפְטִים בַּעֲלֵי זְרוֹעַ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. שֶׁכָּךְ עָשָׂה מֹשֶׁה, וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל (שמות יח, כה), בְּתוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּבִגְבוּרָה. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ נְקִיִּים מִכָּל מִשְׁפָּט, שֶׁלֹּא יְהֵא לְאָדָם פִּתְחוֹן פֶּה עֲלֵיהֶם. כְּמֹשֶׁה שֶׁאָמַר לְיִשְׂרָאֵל, לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי (במדבר טז, טו). וּשְׁמוּאֵל שֶׁאָמַר, הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה' וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְגוֹ' (ש״‎א יב, ג). הֱוֵי אוֹמֵר, שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים, שֶׁלֹּא יְהֵא בָּהֶם דָבָר שֶׁל פְּסוּלוּת. מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אֶלְעָזָר, שֶׁהָיָה לוֹ אִילָן נָטוּעַ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְנוֹפָיו נוֹטוֹת לְשָׂדֶה אַחֵר. בָּא אָדָם אֶחָד וְקָבַל לְפָנָיו וְאָמַר, אִילָנוֹ שֶׁל אִישׁ פְּלוֹנִי נוֹטֶה לְתוֹךְ שָׂדִי. אָמַר לֵיהּ: לְךָ וּבוֹא לְמָחָר. אָמַר לֵיהּ: כָּל הַדִּינִין הַבָּאִים לְפָנֶיךָ, מִיָּד אַתָּה פּוֹסֵק, וְדִינִי אַתָּה מְאַחֵר. מֶה עָשָׂה רַבִּי חֲנִינָא, מִיָּד שָׁלַח פּוֹעֲלָיו וְקָצַץ אֶת הָאִילָן שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְנוֹטֶה לְשָׂדֶה אַחֵר. לְמָחָר בָּא אוֹתוֹ הָאִישׁ לְפָנָיו לַדִּין. אָמַר לוֹ לְבַעַל דִּינוֹ, צָרִיךְ אַתָּה לָקוּץ אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ: וְלָמָּה אִילָן שֶׁלְּךָ עֲנָפָיו נוֹטִין לְשָׂדֶה אַחֵר. אָמַר לוֹ: צֵא וּרְאֵה כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֶת שֶׁלִּי, כָּךְ עֲשֵׂה אֶת שֶׁלְּךָ. מִיָּד הָלַךְ וְעָשָׂה כָּךְ. לְפִיכָךְ כְּתִיב: שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים, שֶׁלֹּא יְהֵא בַּשּׁוֹפֵט דָּבָר שֶׁל פְּסֹלֶת.

פס'. ויהי בארבעים שנה. מלמד שלא הוכיחן אלא סמוך למיתה וכן אתה מוצא ביעקב אבינו שלא הוכיח לבניו אלא סמוך למיתה. תנו רבנן מפני ארבעה דברים אין מוכיחין את האדם אלא סמוך למיתה כדי שלא יהא מוכיחו וחוזר ומוכיחו וכדי שלא יהא רואהו חבירו ומתבייש ממנו ושלא יהא בלבו עליו כלום. וכדי שיפרש ממנו בשלום שהתוכחת מביאה לידי שלום שנאמר (בראשית כ״א:כ״ז) והוכיח אברהם את אבימלך [וגו'] ויכרתו שניהם ברית. כן יהושע לא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתתו שנאמר (יהושע כ״ד:כ״ב) ויאמר יהושע אל כל העם עדים אתם בכם. וכן שמואל אומר (שמואל א י״ב:ג׳) הנני ענו בי נגד ה' ונגד משיחו. דבר משה אל (כל) ישראל. מלמד שכל הדברות שבתורה הקלות והחמורות הזדונות והשגגות הכללות והפרטות הגופין והדקדוקין. דבר להם משה לישראל לפני הקב״ה: